עבודת שורשים-ראיון עם אמא (18.12.1971)

 

איפה נולדת?

תשובה: נולדתי בבית חולים "השרון" (חלק מבילינסון פתח תקווה), נולדתי בשבת של חנוכה היה גשם שוטף ואבא שלי הלך ברגל מהבית לבית חולים (מרמת גן עד פתח-תקווה).

 

אם זכור לך אירוע מיוחד מהילדות המוקדמת שלך?

תשובה: האירוע אחד הראשונים שאני זוכרת הוא הלידה של אחי דובי, אני זוכרת שהודיעו לי את זה כשהייתי בגן. בבוקר אבא שלי אמר לי את הבשורה ולקח אותי לגן. קטפתי פרחים לאמא שלי בלי שהגננת תדע (אסור היה לקטוף פרחים) וניסיתי להכניס אותם לתיק אוכל שלי ואז הם יצאו החוצה והגננת ראתה והענישה אותי) אירוע נוסף הוא הולדת אחותי דנה, לפני הרבה שנים לא ידעו את מין היילוד ואני ואח שלי התערבו ואני ניצחתי ואז הוא בכה כי הוא חשב שאותי אהבו יותר.

 

אילו זיכרונות יש לך מהסביבה שלך (מורים, חברים, בתי ספר וכו')

תשובה: מאוד אהבתי את המחנכת שלי בכיתות א-ג ששמה אסטר שטרק ואני זוכרת רק דברים טובים ממנה. הייתה לי חברה מאוד טובה שהיא בדיוק עלתה מצרפת ושמה הוא מרים שטרן והיא הייתה גרה לידי. כל יום היינו נפגשות אחר הצהריים. התקופה ההיא (בשנות השמונים) היינו פשוט יוצאים מהבית והולכים אל חברים בלי לתאם מראש כמו היום.

 

איך זה להיות הבכורה, האם היה עליך ציפיות שונות מההורים והמשפחה?

תשובה: כן, להיות בכורה זה שההורים תולים בי את השאיפות שלהם ואת הרצונות שלהם. זה לפרוץ גבולות בגיל ההתבגרות כדי שיתנו לי יותר דברים, יש לי יותר אחריות מול האחים שלי.

 

האם היה לך קשר מיוחד עם מישהו מהמשפחה שלך (הרחוקה והקרובה)?

תשובה: אני ואחותי בגלל פער הגילאים (שבע שנים) לא היינו קרובות בילדות אבל בבגרות אחרי שהיא השתחררה מהצבא הקשר התחזק ועם השנים הוא נהיה חזק יותר. עוד קשר זה היה עם בנות הדודות שלי כרמית וענבר, גרנו קרוב אחת לשנייה והיינו נפגשים פעמיים שלוש בשבוע, ועם השנים הקשר נחלש אך מתי שאנו נפגשים אני יכלוה לסמוך עליהם ולספר להם סודות.

 

 

מה היית עושה אחר-הצהריים כשהגעת מבית הספר, האם היית הולכת אל חברה או יוצאת לשחק בגינה וכו'

תשובה: הבילויים הרגילים שלי היו דומים למדי למה שקורה היום.

 

האם השתייכת לתנועת נוער כלשהיא האם זה השפיע על חייך?

תשובה: מכיוון שבאתי מבית דתי אז הלכתי לבני עקיבא וזה היה המפגש החברתי בגיל ההתבגרות זה היה פעמיים בשבוע (רוב הפעילויות הם זהות לצופים) ובני עקיבא לא השפיעה עליי כל כך.

 

מתי עברתם לחיפה והאם המעבר השפיע עליך?

תשובה: עברנו בסוף כיתה ו' עברנו בגלל שאבא שלי קיבל קידום להיות מנהל בנק אז היינו צריכים לעבור לחיפה. אז בניגוד להיום לא היו אמצעי תקשורת לשמירת קשר ולכן הקשר עם החברות בנתניה התנתק. עברתי לבית ספר חדש שאני לא מכריה בו אף אחד ולבסוף הכרתי חברים חדשים.

 

האם היו לך חברות שאת זוכרת אותן, האם את עדיין בקשרה איתן?

תשובה: אני לא בקשר איתם אבל אני זוכרת אותם וגם בגלל שינוי אורך חיי (הפיכה לחילונית) אך יש לי חברים מהצבא מהאוניברסיטה ומהטיול שלי במזרח (הכל קרה בתחילת גיל העשרים לחיי).

 

מתי הכרת את אבא?

היכן התגוררתם לראשונה?

האם מערכת היחסים שלכם הושפעה מכך שהייתם שכנים?

תשובה: הכרתי את גילי כבר בחטיבת הביניים הכרנו אז אבל לא התחברנו ממש.

בגיל 15 הוריי עברו דירה לאותו בניין שגר גילי2 בין הגילאים 16-24 נפרדנו וחזרנו המון פעמים.

היינו גרים בחיפה בשדרות סיני.

כן הייתה השפעה כי בגלל זה הכרנו אחד את השני וגם שנפרדנו לא יכלנו להימנע ממפגשים אחד עם השני.

 

מה הייתה העבודה הראשונה שלך?

האם נהנית לעבוד בה?

כמה זמן עבדת בעבודה הזו?

תשובה: העבודה הראשונה שלי הייתה בחופשים הגדולים בבנק של אבא שלי.

והעבודה הראשונה האמתית שלי הייתה בחברת תכשיטים גדולה שנקרא "קפריס" בחיפה שמיועדת לתיירים והייתה עם מוזיאון לתולדות היהלום ואני הייתי מראה להם את התהליך של כריית היהלום.

נהניתי לעבוד בעבודה הזאת ועבדתי שם 4 שנים לא רצופות.

 

 

איך היו התחושות בבית שלך לאחר החזרה בשאלה שלך? (שאלה חשובה)

תשובה: זה לא היה כזה טראומתי כי זה היה תהליך ארוך אך מה שהבהיר את סיום התהליך היה כשהלכתי לצבא.