יציאת מצריים-ראיון עם גילי (אבא שלי)

 

אבא שלי נולד בחיפה בשנת 1971 בבית החולים אלישע.

מגיל צעיר אבא התעסק בספורט והיה שחקן נבחרת של "מכבי חיפה בפינג-פונג" חלק מהמשחקים היו ביום שבת ולכן אבא היה הולך כשעה עד שהיה מגיע למשחק.

 

אבא מעולם לא אהב או האמין בדת כי הוא אומר שצריך לבוא לזה מחופשיות ולא שיכפו את זה עליך. נכון להיום אבא בכלל לא מאמין בדת ובדרך שכופים אותה אבל העקרונות שחונך עליהם עדיין "שרושים" בו חזק.

 

 

איפה הייתה מצרים שלך?

תשובה: יציאת המצרים שלי הייתה בעיקר בראש ולא בגוף וזה התחיל כאשר שאלתי שאלות על ה' ולא קיבלתי תשובות שסיפקו אותי, בנוסף גדלתי בחברה צבועה מאוד (לא כל החברות הדתיות בארץ ככה). ואחרי תהליך של כמה שנים הצלחתי להשתחרר מהמערכת הזו.

 

מי היה הפרעה שלך?

תשובה: הפרעה שלי היה מערכת החינוך הדתי שגדלתי בה והיא כפתה עליי את הדת ולא באתי אליה מבחירה.

 

לאילו עבודות ניצלו אותך?

תשובות: לא הרגשתי שניצלו אותי לשום עבודות מיוחדות.

 

מה היה "סיר הבשר" שכמעט השאיר אותך שם?

תשובה: לא היה שום גורם שבגללו הייתי נשאר, אבל ההורים שלי עיכבו את זה עד גיל הצבא ובגלל זה התהליך היה ארוך מאוד.

 

באיזה ניסיון הייתה צריך לעמוד כדי לצאת משם?

תשובה: בתקופת הצבא שירתי רחוק מהבית ושם אימצתי את אורך החיים החילוני.

 

מי היה המשה שלך?

תשובה: לא היה לי שום משה ביציאת המצרים הזו כי זה היה תהליך ארוך ועצמאי וזה היה בעיקר מסע נפשי ופחות גופני.

 

אילו ניסים נעשו לך ביציאת מצרים שלך?

תשובה: לא היו לי שום ניסים ביציאת המצרים הזו כי זה היה תהליך ארוך וטבעי ולכן לא נעשו לי ניסים מיוחדים.